אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ נ' חדד

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית המשפט השלום בצפת, בטענה כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה.

הנתבעת מתגוררת ביישוב חצור הגלילית ומפנה כי מקום התאונה הנטענת בגינה הוגשה התובענה, הנו בדרך נוף יער ביריה, שבין חצור הגלילית לצפת.

התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת בעתירה לפיצוי בסכום של 4,250 ₪ בטענה כי רכב הנתבעת גרם לנזקים לרכבה.

הנתבעת הכחישה את המיוחס לה וטענה כי בעת האירוע הנטען נהג אחר ברכבה והתובעת לא הציגה הוכחות כי הוא זה שגרם לנזקיה הנטענים.

התובעת, המתנגדת לבקשה, טוענת כי כתב הגנת הנתבעת שקדם לבקשתה לא כלל התייחסות להעדר סמכות מקומית של בית משפט זה.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

אכן, טענת חוסר סמכות מקומית יש להעלות בכתב הטענות הראשון. במצב דברים אחר, יכול והנתבעת שחדלה בכך תחשב כמי שמסכימה לקניית בית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה. ודברים בלשום אומרם:

"שנתבע, המבקש להעלות טענה זו לדיון, חייב לטעון אותה בהזדמנות הראשונה. נתבע אשר לא טען בכתב הגנתו, או בהתייצבותו הראשונה (כאשר אין צורך בכתב - הגנה), כי אין לבית המשפט סמכות מקומית, יראו אותו כמסכים למקום השיפוט" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 35 (מהדורה עשירית, טובה אולשטיין עורכת, 2009)).

אולם, סברתי כי מחדלה של הנתבעת שאינה מיוצגת, אינו מעמיד בפניה מחסום דיוני בעוצמה המצדיקה את דחיית בקשתה.

בע"א (י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (8.5.96), נדונה השאלה מהי "ההזדמנות הראשונה" להעלות טענת חוסר סמכות מקומית. נקבע כי השאלה אם בקשה כגון דא:

"הועלתה בכתב שקדם לכתב ההגנה או בכתב ההגנה עצמו איננה קרדינלית בעיני, שכן השאלה החשובה היא האם הטענה הועלתה - בין בכתב ובין בעל פה - בשלב שקדם לכניסת בית המשפט לדיון בגופה של התביעה, בין במסגרת קדם משפט או הליך מקדמי אחר, ובין בישיבת הוכחות. באם מועלית הטענה בטרם כניסה לדיון לגופו של ענין כאמור לעיל, כי אז עומד הנתבע בדרישת תנאי "ההזדמנות הראשונה". בנסיבות כאלה, אין חשש כי בית המשפט, אליו הוגשה התביעה, יוטרח לחינם, ואין גם חשש מפני "בחירת-ערכאות". מכאן, ש"ההזדמנות הראשונה" להעלאת הטענה בדבר העדר סמכות מקומית אכן נקבעת על פי נסיבותיו של כל הליך והליך בהתאם לאופיו ולשלב אליו הגיע, ולא על פי מבחן טכני הקשור באופי הכתב שהוגש, או בשאלה אם הכתב בו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים".

הנתבעת הנה תושבת חצור הגלילית. בקשתה להעברת הדיון הוגשה לאחר הגשת כתב הגנה, אך בטרם התקיימה ישיבה מקדמית ראשונה בתיק ודיון לגופה של מחלוקת ובמכלול הנסיבות, סברתי כי בקשת הנתבעת הובאה "בהזדמנות הראשונה".

תנאים מסייעים לגישתי מצאתי במקום האירוע נשוא התובענה - בין חצור הגלילית לצפת ומקום מגורי הנתבעת, כהוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984; נוחות הנתבעת שאף לאורה יש לפרש את הוראות הסמכות המקומית ובאופן שנועד לשרת את נוחות הנתבע "שלא יאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו" (ר' ספרו של י' זוסמן סדר הדין האזרחי (בעריכת ש' לוין, מהדורה שביעית, 1995) 78); רע"א 11180/08 עיריית מודיעין- מכבים-רעות נ' ארד ד. הנדסה בע"מ (06.05.09)) ואחרון אך לא בחשיבותו - הנתבעת אינה מיוצגת, בבחינת "שאינו יודע לשאול". בגדר "את פתח לו", לא נמצאה ולו זיקה בודדת שתקשר בין בית משפט זה לבין עילת התובענה והמעורבים בה.

בבקשות דומות אני מרבה להפנות לשטחה המצומצם של מדינת ישראל בהדגשת הכרסום בסוגיית הסמכות המקומית. אולם, במקרה שמלפניי, מכלול הנסיבות מצדיק העדפת נוחות הנתבעת ועדיה על פני זו של התובעת ומכל המקובץ נעתרתי לבקשה.

המזכירות תעביר את התיק ללשכת כבוד נשיא בתי משפט שלום במחוז הצפון לשם קביעה באיזה בית משפט ישמע התיק.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: